אבחון נעשה בדרך-כלל לילדים בעקבות קשיים אותם הם חווים במערכת החינוך
הורים שילדיהם נתקלים בבעיות חשים אובדי עצות והם מנסים למצא את הסיבות לבעיות.
בד"כ עולה השאלה האם צריך אבחון? אילו שיטות נהוגות? מה ההבדל ביניהן? ובאיזה אבחוןלבחור?
.
האבחונים מתמקדים באחד מהתחומים הבאים:
מיומנויות יסוד: קריאה - שטף, דיוק וקצב; כתיבה - כתב יד, הבעה, תוכן, לשון וחשיבה מתמטית.
תפקודים קוגניטיביים: בתחום השפה הדבוּרה והכתובה, תהליכי תפיסה חזותית, מרחבית ושמיעתית, תפקודי קשב וריכוז, זיכרון וכישורים ויזו-מוטוריים וגרפו-מוטוריים, קוגניציה חברתית-רגשית, פונקציות של סגנון עבודה, תכנון התארגנות ואסטרטגיות למידה.
יכולת שכלית: מנת משכל, פערים בתפקוד, בדיקת היכולות והתפקודים הקוגניטיביים והשכליים של התלמיד בהשוואה לבני גילו.
אבחון פסיכולוגי: אבחון היבטים אישיותיים, רגשיים, התנהגותיים וחברתיים, הערכת הנושאים המרכזיים בעולמו הרגשי של התלמיד, הערכה של ´כוחות האני´, הערכת מנגנוני ההגנה ודרכי ההתמודדות, הערכת היכולת ליצור קשר עם הזולת.
יש מבחנים רבים ושונים הנעשים על ידי מומחים מתחומים שונים (רופאים, פסכולוגים, פסכיאטרים) כדי להבין את הקשיים ולאתר את הלקויות.
